בתנודות הדינמיות של החיים כלל והשדה העסקי בפרט, הצורך בגמישות מחשבתית היא הכרחית כדי לשמור על רלוונטיות הארגון ולהבטיח את המשך קיומו. אולם אין הדבר פשוט היות ויש קושי רב לחזות את העתיד לבוא. ועם זאת, חשיבה על תרחישים עתידיים, גם אם אינם מתממשים, יש ערך רב ואף לעיתים גורם מכריע בהצלחת הארגון.
במאמר זה, נעמיק על מתודת 'תרחישים עתידיים' המיועדות להמחיש טווח של מציאות אפשרית, לגרות את דמיוננו, לאתגר דעות קדומות, ולהאיר הזדמנויות חדשות וסיכונים נסתרים.
על תופעת 'אשליה של סוף ההיסטוריה' כבר שמעתם?
דן גילברט, פסיכולוג בעל שם, דן בפרדוקס של התפיסה האנושית בכל הנוגע ליכולת לחזות את האני העתידי שלנו ומצא כי רוב האנשים נוטים לחשוב, ללא קשר לגילם, שמרבית השינויים המשמעותיים של חייהם כבר התרחשו, ומזלזלים בשינויים הצפויים להתרחש בעתיד.
תופעה זו, המכונה "אשליה של סוף ההיסטוריה", מלמדת שבעוד שהמוח האנושי מיומן בניבוי רגשות לטווח קצר, הוא מתקשה לחזות מצבים ארוכי טווח.
אולם, להחלטות שאנו מקבלים היום יש השפעה עמוקה על הרווחת האני העתידי שלנו. פעולות שקולות, המונעות על ידי מודעות לשאיפות העתידיות שלנו, יכולות לקרב אותנו אליהם גם בעתיד.
מתודת 'תרחישים עתידיים'
תחום דעת של חשיבת עתיד מבקש מאיתנו להרחיב את קשת האפשרויות שאנו צופים ובכך מסייע לנו לפתח גמישות מחשבתית שבעזרתה נוכל להגיב במהירות וביעילות לשינויים שיתרחשו במציאות.
חשוב להדגיש שתרחישים הם אינם תחזיות אלא קשת אפשרויות שאנו משערים על בסיס מגמות, נתונים וידע שעומדים לרשותנו אך לא רק!
שלבי התהליך:
- ניסוח שאלת מיקוד מובילה
"השפעת התפתחות הבינה המלאכותית על עתיד הארגון בשנה הקרובה"
- בחינה אילו מרכיבים "הכי לא ידועים" לגבי העתיד לעומת מה שאנו יודעים כי יש סיכוי גבוה שיתקיים ובחירה 2 המרכיבים בעלי ההשפעה הגבוהה היותר
- יצירת תרחישים המשקפים 4 מצבים שונים: צמיחה, נסיגה, סטטי, טרנספורמציה.
- שאלות מנחות להתייחסות על כל תרחיש:
תובנות- מה המשמעות של תרחישים שונים עבור הארגון:
- מה המשמעות של כל עתיד בנוגע לארגון שלך?
- מה יהיו ההשפעות על הארגון (בעלי עניין, תקציבים, תשתיות, נכסים, תפעול, כוח אדם ועוד) ללא קשר לתרחיש ספציפי?
אסטרטגיה- מה הם ההחלטות שעל הארגון לקבל לאור העתידים האפשריים:
- מהם תחומי המומחיות והמיקוד שלכם? היכן תובילו והיכן יובילו אתכם?
- אילו תהליכי בנייה מחדש נדרשים פנימית (לדוגמא במבנה ארגוני) וחיצונית (לדוגמא שותפויות)?
- מה סדרי הקדימויות של הפעולות השונות, מה חשוב לעשות עכשיו ומה אחר כך?
פעולות- מה הארגון צריך לעשות?
- אילו צעדים ניתן לקחת כיום שיהיו בהכרח טובים לארגון ללא קשר לעתיד שיתפתח?
- אילו סימנים ואותות על הארגון לנטר בכדי לדעת מתי להפעיל אסטרטגיה ספציפית עבור תרחיש מסוים?
מקורות מידע: בהסתמך על תובנות מהרצאת TED של דן גילברט, "הפסיכולוגיה של העצמי העתידי שלך", ומאמר מחקר מרתק של פולי לאבס.