"אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה ללכת רחוק, לך יחד".
במהלך השנים האחרונות, עולה המודעות לחשיבות הקהילות הפנים-ארגוניות כמנגנון בר קיימא לשיפור תהליכי הלמידה בארגונים. לפי דו"ח CMX – ארגון מנהלי הקהילות הבינלאומי, יותר ויותר ארגונים מבינים שקהילות פנים-ארגוניות הן צורך קריטי ולא עוד תוספת נחמדה. אפילו לפני מגפת הקורונה, למעלה ממחצית הארגונים דיווחו שקהילות מהוות חלק בלתי נפרד מהם ומייצרות השפעה חיובית משמעותית, דבר המדגיש את ההזדמנות לשינוי.
דוגמה מרשימה לשימוש בקהילה לשיתוף ידע היא פרויקט שחברת FeverBee הובילה עבור הבנק העולמי. בעקבות ארגון מחדש, הבנק אימץ מודל קהילות ידע לשיתוף best practices ולעידוד התחדשות ארגונית. הפרויקט הוגדר כהצלחה מסחררת, כשהבנק דיווח על חסכון של 125 מיליון דולר תוך שנתיים וכמעט 400 מיליון דולר תוך חמש שנים רק משימוש בקהילות שיתוף ידע.
מהי קהילה פנים-ארגונית?
קהילות פנים-ארגוניות הן קהילות המוקמות בתוך הארגון ומטרתן לעודד שיתוף ידע, פיתוח מקצועי ומערכות יחסים בין העובדים. קהילות אלו תורמות לרווחת העובדים, משפרות את רמת הסיפוק ממקום העבודה ומעלות את הרמה המקצועית בארגון. לפי מודל 70:20:10, מרבית תהליכי הלמידה המועילים מתרחשים דרך התנסות (70%) ולמידה מעמיתים (20%). עם תקציבי למידה מצומצמים וצרכים הולכים וגדלים, קהילות פנים-ארגוניות מציעות פתרון יצירתי למצב.
מהם מרכיביה של קהילה ארגונית?
קהילות עונות על צורך טבעי עבור בני אדם. כולנו שואפים להיות חלק מקבוצה, תנועה, רשת. קהילות פנים-ארגוניות מציעות סינרגיה בין צרכי הארגון לצרכי חברי הקהילה, סינרגיה זו יוצרת ערך מוסף. ישנם מספר מרכיבים שחשוב שיתממשו כדי שהקהילה תתקיים:
- מכנה משותף: ככל שהמכנה המשותף של חברי הקהילה מהודק יותר, כך הערך שהקהילה תייצר יהיה גבוה יותר.
- צורך משותף: הקהילה חייבת לספק מענה לצרכים של חבריה ולא רק של הארגון.
- מרחב דיאלוג: יש ליצור מרחב שמאפשר דיאלוג פתוח בין חברי הקהילה.
- תחושת שייכות: הקהילה צריכה לייצר תחושת ערבות הדדית אמיתית.
- הדדיות: התרומה בקהילה צריכה להגיע ממספר כיוונים ולא רק ממנהלי הקהילה.
- ניהול קהילה: למרות שלא כל קהילה חייבת מנהל, כדאי שיהיה גורם שמנווט את הקהילה ומכוון את חבריה.
תהליך הקמת קהילה פנים-ארגונית
להקמת קהילה פנים-ארגונית יש מספר שלבים:
- איתור צורך: הגדרת הצורך והבנת נקודת הכאב שבגללה יש צורך בקהילה.
- בחירת סוג הקהילה: החלטה על אופי הקהילה הרצוי, לדוגמא: קהילת ידע שמטרתה לשתף ולהנגיש ידע מקצועי בתוך תחום מסוים .
- בירור צרכי חברי הקהילה: הבנת הצרכים של חברי הקהילה עצמה.
- אסטרטגיה: שימוש במודלים כמו community-canvasלתכנון הקהילה.
- בחירת מנהל/ת קהילה: בחירת גורם מוביל שינהל את הקהילה וידאג לתכנים ולפעילות.
מה יוצא לארגון ולעובדים מזה?
- הגברת מחוברות עובדים לארגון
- זרימת ידע אפקטיבית בארגון
- התחדשות ארגונית: שיתוף ידע ו-best practices לאתגרים ופתרונות חופפים בצוותים שונים
- פיתוח מקצועי ושיפור ביצועים
- מתן במה לעובדים: אפשרות לעובדים לבטא את עצמם ולקדם רעיונות
האתגר המרכזי : מדידת האימפקט של הקהילה
נושא מדידת ההצלחה בקהילה ארגונית מעסיק רבות את מנהלי ומנהלות הקהילות. בניגוד לקהילות ספורדיות שמוקמות למטרות אישיות, קהילות ארגוניות צריכות להוכיח את האימפקט שלהן על העסק כדי להצדיק את המשאבים המושקעים בהן כמו שכר, זמן עבודה, אירועים ומרצ'נדייז.
להלן כמה מדדי הצלחה שיכולים לעזור לנו להבין האם הקהילה תורמת לצמיחה הארגונית:
- רמת שביעות רצון העובדים
- אימוץ כלים ושיטות עבודה חדשות בקרב משתתפי הקהילה
- שיעור השתתפות במפגשי הקהילה
כמו כן, נמליץ שהקהילה תגדיר מטרות ויעדים מדדים בתחילת הדרך אשר יבחנו בסוף: קיצור משך זמן הטיפול, שימוש בכלי AI בתהליכי העבודה ועוד..
קהילות פנים-ארגוניות מציעות לארגון ולעובדיו ערך רב, הן בשיפור הידע והביצועים והן בחיזוק תחושת השייכות והמחוברות לארגון. הקמת קהילות אלו היא מהלך חשוב לקידום הלמידה והפיתוח המקצועי בארגון, ומאפשרת לעובדים לתרום ולהתפתח בצורה משמעותית יחד עם זאת מדובר בתהליך מתמשך הדורש מאמץ עקבי כדי לשמור על מעורבות ואימפקט.
חברת VALUE מלווה ארגונים בהקמת קהילות פנים-ארגונית בעלות ערך מוסף, זקוקים לסיוע – כתבו לנו