Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

גיוס משאבים לעמותות בעידן החדש: איך בונים ערך אמיתי ומושכים שותפים ותורמים

בעולם שבו עשרות ואף מאות עמותות מתמודדות על כל קול קורא, מענק או מכרז – עולה שאלה אחת מרכזית:
למה דווקא לבחור בכם?

זו לא רק שאלה של ניסוח טוב או הצגה מרשימה, אלא של אסטרטגיה. בעידן שבו התורמים, השותפים והממשלות מבקשים לראות אימפקט חברתי , ארגון חברתי נדרש להראות לא רק מה הוא עושה – אלא מה באמת משתנה בזכותו.

פילנתרופיה אסטרטגית – כשכסף מחפש השפעה

בעשורים האחרונים אנו עדים לשינוי משמעותי בגישה של תורמים וקרנות: הפילנתרופיה הופכת ליותר אסטרטגית ומדידה.
תורמים כבר לא מסתפקים בכוונות טובות. הם רוצים לראות נתונים, להבין את ההיגיון שמאחורי ההשקעה, ולהיות בטוחים שהתרומה שלהם מניבה תוצאות ממשיות.

במובן הזה, מדידת אימפקט חברתי הפכה לכלי ניהולי מרכזי בתהליך גיוס המשאבים לעמותות – לא רק כדי לשכנע תורמים, אלא כדי לנהל את העשייה באופן יעיל וממוקד תוצאה.

SROI – החזר ההשקעה החברתית

אחד הכלים המרכזיים שמשמשים להערכה הוא מדד ה-SROI (Social Return on Investment) – החזר ההשקעה החברתית.
גישה זו בוחנת את ההשפעה של הפעילות החברתית דרך עדשה כלכלית:
כמה ערך חברתי נוצר עבור כל שקל שהושקע.

כדי לחשב זאת באופן אמין, נדרש תהליך מתודולוגי הכולל:

  • הגדרת יעדים ותוצאות מדידות מראש.

  • תיעוד ואיסוף נתונים לאורך זמן.

  • מעקב אחרי השפעה אמיתית על המוטבים.

  • שיתוף פעולה הדוק עם מחזיקי עניין.

  • והיכולת לנתח תוצאות ולהציג שינוי מוכח.

כשעמותה מסוגלת להראות החזר השקעה חברתי חיובי — היא משדרת אמינות, אפקטיביות ומקצועיות, ומבליטה את עצמה לעומת ארגונים אחרים המתחרים על אותם משאבים.

אחד הכלים שיכולים לשמש תשתית מקצועית מעולה לחישוב החזר השקעה חברתי הינו תיאוריית שינוי – לחצו כאן למדריך ליצירת תיאוריית שינוי. 

ערך משותף – השפה החדשה של גיוס המשאבים

לאורך שנותיי בעבודה עם ארגונים חברתיים, רשויות מקומיות וחברות עסקיות, למדתי שתמיד עולה הצורך ביצירת ערך משותף.
זהו בעצם החיבור בין אינטרסים, מטרות וערכים של כל שותף בתהליך.

כאשר מביטים דרך המשקפיים של קרן פילנתרופית – הערך המשותף נמדד ביכולת לקדם את מטרות הקרן ולהבטיח תוצאות מדידות.
דרך עיניה של חברה עסקית – הערך טמון בהשפעה חיובית על המוניטין והקשר לערכי הליבה העסקיים.
ואילו עבור הממשלה – הערך המשותף הוא ביכולת לשפר שירותים לתושב תוך חיסכון בהוצאות.

הבנת הערך המשותף מאפשרת לעמותה לנסח הצעת ערך ממוקדת לכל שותף – ולבנות שותפויות מבוססות אמון, מקצועיות והשפעה הדדית.

לסיכום – גיוס משאבים הוא לא רק בקשה, אלא הצעת ערך

כדי להצליח בגיוס משאבים לעמותות בעידן הנוכחי, נדרש שילוב של שלושה מרכיבים:

  1. בהירות אסטרטגית – לדעת להגדיר את האימפקט הרצוי.

  2. יכולת מדידה – להציג נתונים ותוצאות אמינות.

  3. ערך משותף – לדבר בשפה שמחברת בין כל מחזיקי העניין.

בעולם שבו כל שקל נבחן בזכוכית מגדלת – עמותות שידעו להציג את האימפקט החברתי שלהן, ולתרגם אותו לשפה של ערך, אמון ותוצאה – הן אלו שיזכו במשאבים, בשותפויות ובהשפעה אמיתית.

הצטרפו לניוזלטר

קבלת עדכונים על הזדמנויות עסקיות, מאמרים עם ידע מקצועי בעל ערך, וכלים פרקטיים לשולחן העבודה,

מבטיחה לא להציק!

הצטרפו לקהילת הידע

פעם בשבוע אני שולחת מייל בו אני מנגישה עוד ידע, כלים ודוגמאות שאני רוצה לחלוק אתכם, הכל כדי להגדיל את ההשפעה החיובית שלכם בעולם.